דף הבית >> מאמרים >> חיים של אמא >> הפעם הראשונה שבה הבנתי שכבר אין לי שליטה



אמא מאבדת שליטה...

אני רגילה שהבית שלי מסודר ומתוקתק, הבגדים מקופלים בארון ואין אף כוס בכיור. אני רגילה לתכנן את הלו"ז שלי ושל בעלי, מתי אנחנו יוצאים לחופשות, עם איזה צד של המשפחה אנו אוכלים את ארוחת החג ואילו חברים נפגוש בסופ"ש.

 

אני רגילה שאני יודעת בדיוק מה אעשה כשאחזור מהעבודה, מתי אצא עם חברות, מתי אפגוש את אמי, מה אלבש לאירוע בשבוע הבא ואפילו כמה שעות אשן בשבת. לכן, זה היה טבעי שאתכנן מתי אכנס להריון ראשון, מתי ואיך אלד וכיצד יראו חיי עם חמוד קטן.

 

אז החלטתי ששנתיים אחרי החתונה זה זמן טוב להריון ראשון. לאחר שלושה חודשי ניסיונות שלא צלחו, התחלתי לחוש חרדה. ומה אם לא אצליח, ומה אם לעולם לא יהיה לי ילד? למזלי, בחרתי רופא נשים מצוין ולאחר חישוב מדויק של זמני הביוץ, הצלחתי.

 

ההיריון עבר מצוין, בדיוק כפי שתכננתי. החלטתי שגם הלידה תהיה לידת החלומות שלי, כלומר, לידה טבעית. התכוננתי חודשים: בחרתי בית חולים התואם את צרכיי, כתבתי את תכנית הלידה שלי, למדתי כיצד לנשום בזמן צירים והנחיתי את בעלי כיצד עליו לנהוג בשעת הלידה.

 

אף אחד לא הכין אותי לכך שהתוכנית המדוקדקת שלי תקרוס. בחודש התשיעי בדיקת אולטרסאונד בישרה כי העובר הפוך ברחם ולכן אין מנוס מניתוח קיסרי. אחרי כל החודשים של ההכנות ללידה טבעית אני אלד בקיסרי? תחושת הכישלון הייתה נוראית. הייתי שבורה.

 

עדיין לא הבנתי שזו רק ההתחלה

הייתי בטוחה שאניק כבר בימים הראשונים, שהתינוק שלי יקבל רק את הטוב ביותר, אבל לא הצלחתי. כאבי תופת ליוו כל הנקה, התינוק שלי לא רצה לינוק ולא היתה ברירה אלא לתת לו גם בקבוק.

 

הייתי בטוחה שאצליח להרגיע אותו בקלות, שהרי אני אהיה אמא רגועה, ואומרים שאמא רגועה = תינוק רגוע. כמה שניסיתי להיות רגועה ושלווה, לא הצלחתי להרגיע אותו והוא בכה במשך שעות.

 

הייתי בטוחה שהאהבה ביני לבין בעלי תפרח ותתעצם עם הולדת הקטן. אבל העייפות הכריעה אותנו. גילינו שכשאנחנו לא ישנים אנו עצבנים וכועסים, גם האחד על השני.

 

עוד המון פנטזיות התנפצו. עוד פנטזיה ועוד פנטזיה. היום הבית שלי כבר לא מסודר ומתוקתק כל הזמן. היום אני כבר לא יכולה לתכנן מראש מה נעשה בסוף השבוע ובטח שאינני יכולה לתכנן כמה שעות אשן בשבת.

 

למדתי לשחרר. למדתי שמהרגע שנולד ילד קטן, כבר אין לי שליטה על הכל. אבל, יש לי כל כך הרבה דברים אחרים, ואני מאושרת.

 

ויש גם עצות מרגיעות

את התחושה הזו, של האובדן הראשוני של השליטה בחייהן, מרגישות נשים רבות שהפכו לאמהות בפעם הראשונה. ישנם כל כך הרבה יועצים, ספרים ותוכניות טלויזיה שיודעים לומר לנו בדיוק מה צריך לעשות ואיך הכל צריך להיות- אבל אף אחד לא מכין את האם הטרייה לכך שגם אם היא מתכננת ורוצה שהכל יהיה מושלם, המציאות עם תינוק איננה מסתדרת כך.

 

עם ההיריון והלידה, האם הטרייה מקבלת זהות חדשה. עוד בשלב ההריון, האישה יוצרת בדמיונה את התינוק לו היא משתוקקת ובונה תדמית אימהית הרצויה לה, אך בדרך כלל, דמיון לחוד ומציאות לחוד. כאשר הפנטזיה אינה מתיישבת עם המציאות, אין זה אומר שהאם הטרייה מיד מבינה שאין דרך לדעת ולשלוט באופן בו ייראו חייה עם ילד. בדרך כלל זהו תהליך שאורך מספר חודשים, עד שהתינוק המדומיין משתלב עם התינוק הממשי, עד שהאם המדומיינת, המורכבת מפנטזיה, מתיישבת עם זו האמיתית ועד שהזהות האימהית מתגבשת.

 

אם את מזדהה עם דברים אילו ראשית ארגיע: התהליך שבו האם מבינה שכבר אין לה שליטה על כל דבר ודבר הוא נורמאלי ורצוי. אני מאמינה שאנו כאמהות לא יכולות לשלוט בכל פן בחינוך וגידול הילד שלנו. במהלך הילדות (וגם הבגרות) השליטה שלנו הולכת וקטנה עם התפתחותו של הילד. אם בחודשים הראשונים התינוק תלוי לחלוטין בהורה (וגם ההורה תלוי בתינוק כמובן), עם הזחילה, ההליכה והתפתחות השפה, החיים במשפחה הופכים ליותר ויותר תלויים בילד עצמו. הוא הופך לאדם עצמאי, עם רצונות, הוא עומד על שלו, הוא לעיתים לא מתנהג כפי שמצפים ממנו וכפי שמחנכים אותו. בהדרגה, אנו כאימהות, מבינות כי אין לנו שליטה על כל פרט בחייו של ילדינו. הבנה זו יכולה להקל על העובדה שככל שהילד מתבגר, כך יכולת השליטה שלנו בחייו הולכת וקטנה.

 

אם כן, אנו כאמהות, מגלות שעלינו לעשות המון וויתורים כואבים. חיינו כבר לא ייראו כפי שנראו לפני הלידה. אחד מהוויתורים הכואבים הללו הוא ההבנה כי לא רק אנו שולטות  בחיינו, התינוק הקטן הופך למרכז עולמינו והוא זה שלרוב מכתיב מתי נישן, מתי נסדר את הבית, נבשל ונצא לבלות. אך בדרך כלל, יחד עם הוויתורים הכואבים הללו, החיים מתמלאים באושר גדול, תחושת משמעות עמוקה וחדשה לחיים. במהלך עבודתי הכרתי אין ספור נשים שמבינות עד כמה השינוי שחל בהן מאז הלידה הוא גדול ועוצמתי, הן מבחינת המשמעות לחיים והן מבחינת האובדן של הנשים שהן היו פעם.

 

לפרטים נוספים התקשרו אליי ל-050-2310312 | או שלחו מייל einat@einatheled.co.il
דף הבית | על עינת | מאמרים | שאלות ותשובות | ייעוץ בקליניקה | ייעוץ בבית| טיפולים דיאדיים |  חיים של אמא |  צור קשר
עיצוב האתר: אביטל אושרוביץ / www.avitalos.com     צילום: הילה לוצקי/ www.hillalu.com    מיה לוי/ https://www.facebook.com/mlphotographymayalevi
לייבסיטי - בניית אתרים